#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרחוץ את גופו במים שהוחמו 1) מערב שבת 2) בשבת?	"1) אסור לרחוץ כל גופו בחמין בשבת [אפי&#x27; אבר אבר, בין בכלי בין בקרקע] שמא יבואו להחם בשבת (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [ואע&quot;פ שאין חוששין שמא יעבור ישראל על חילול שבת, מ&quot;מ חיישינן שמא יחתו בגחלים סמוך לחשיכה (ר&quot;ן ורשב&quot;א בשם הירושלמי) א&quot;נ יתנו מים לכלי ראשון (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;)], וה&quot;ה דאסור לרחוץ רוב גופו דרובו ככולו (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), אבל מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו או שאר אברים כל זמן שהוא מיעוט גופו 2) אסור לרחוץ אפי&#x27; ידיו לבד (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן שכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאשה לרחוץ את עצמה קודם הפס&quot;ט בשבת?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דיש נשים שנוהגות שלא לעשות הפס&quot;ט בשבת וביאר המשאת בנימין מפני חשש שמא יבואו להתיר רחיצה במים שהוחמו בשבת, אבל הש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; קצ&quot;ט ס&quot;ק י&quot;ב) הקשה על זה א&quot;כ יהא נוהגות הכי בין בשבת בין ביו&quot;ט אלא ביאר הש&quot;ך טעם המנהג הוא מפני שיפלו ליל טבילה במוצאי שבת והיו מרחקים החפיפה מטבילה (מחה&quot;ש), ולמעשה יש להקל במקום שאין נוהגות להחמיר אבל לא תרחוץ בבגד שמא תבוא לידי סחיטה (מג&quot;א שם, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), ואדרבה יש קבלה ביד נשים זקינות שאשה שלא זכתה לבנים תטבול בדוקא במוצאי שבת קודש (טהרת ישראל בשם חופת חתנים, פסק&quot;ת הע&#x27; 47), אבל אחרי הלידה לא תטבול בליל שבת או במוצאי שבת (טהרת ישראל, פסק&quot;ת הע&#x27; 46)"	סימן שכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתטף בחמין?	"אסור כמו רחיצה [אע&quot;פ שאינו דרך רחיצה מ&quot;מ אסור משום לא פלוג (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)]"	סימן שכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שמצטער?	כתב רע&quot;א דמותר למצטער [אע&quot;פ שאינו חולה כל הגוף] לרחוץ כל גופו במים שהוחמו מערב שבת (ביה&quot;ל ד&quot;ה במים) {ויש שרצו להקל לטבול בחמין ולא בצונן משום מצטער, ונראה דאינו דמיון כלל דהכא מיירי כשהוא מצטער עכשיו ורפואתו הוא לרחוץ בחמין אבל אינו ראיה דמותר לטבול לכתחילה ואז יהיה מצטער אם יטבול בצונן וממילא מותר לטבול בחמין, ופשוט}	סימן שכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בצוננין 2) בחמי טבריה?	"1) מדינא מותר אפי&#x27; לרחוץ בו כל גופו 2) הסמ&quot;ג התיר בקרקע אבל לא בכלי דאינו ניכר אם הוא חמי טבריה או חמי אור, אבל הרא&quot;ש התיר אפי&#x27; בכלי, והשו&quot;ע פסק כהסמ&quot;ג דיש להחמיר בכלי, אמנם כתב המג&quot;א לקמן (סי&#x27; שכ&quot;ח ס&quot;ק מ&quot;ט) דבמקום שנוהגים לרחוץ במי טבריה רק לרפואה אסור לרחוץ בו בשבת (חתם סופר, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) "	סימן שכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמין שהוחמו בשבת ע&quot;י גוי לצורך עצמו?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) דהוי כחמין שהוחמו בשבת {וזהו על דרך המג&quot;א דס&quot;ל שאם נתפשרו בשבת אסור אע&quot;פ שלא עשה בה שום איסור, ודלא כהגר&quot;א דמים שהוחמו בשבת אסורים מפני שנעשו בו איסור שבת}, אכן האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קכ&quot;ו אות ב&#x27;) נקט דהוי כמים שהוחמו מערב שבת אפי&#x27; להמג&quot;א כיון שאינו שייך להלכות שבת"	סימן שכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשכוונתו לטהר את עצמו?	"הקרבן נתנאל (שבת פ&quot;ב אות ק&#x27;) חידש דמותר לטבול אפי&#x27; בחמין דאינו בכלל גזירת מרחצאות, וכפשוטו הטעם הוי דאינו מכוין לתענוג אלא לטהרה ומצות לאו ליהנות ניתנו (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קכ&quot;ו אות ד&#x27;) {ולפי&quot;ז לא ישהה בתוך המקוה דרך תענוג אלא יטבול ויצא מיד (פסק&quot;ת הע&#x27; 56)}, אכן החכם צבי (סי&#x27; י&quot;א) חולק עליו (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;), וכן נקטינן אבל מצטרפין דעת הקרבן נתנאל עם עוד צירופים [כגון מים פושרים]"	סימן שכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמי טבריה מקורה?	"תנן (שבת קמ&quot;ז ע&quot;א) הרוחץ במי מערה או במי טבריה, ומשמע דמי טבריה רק מותר בדיעבד, והקשו הראשונים הרי מבואר לעיל (מ&#x27; ע&quot;א) דהתירו חמי טבריה מפני שהיה גזירה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בו, ותי&#x27; הרי&quot;ף דמי טבריה שמקורה אינו מותר לכתחילה דנפיש הבליה ואתי לידי זיעה, וכ&quot;כ הרמב&quot;ם והגאונים, אבל תוס&#x27; (קמ&quot;ז ע&quot;א) והר&quot;ן הקשו דלא אסרו זיעה אלא משום לתא דרחיצה וזהו דוקא בחמי אור ולא בחמי טבריה [ותי&#x27; הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דאסרו כל זיעה אע&quot;פ שיש מהם שרחיצה שלהם מותרים, ודומה לתולדת חמה אסור אע&quot;פ שחמה עצמה מותר], אלא נקט לשון בדיעבד משום מי מערה דהוא חמי אור, והשו&quot;ע הביא השתי דעות, ופסק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) בשם הא&quot;ר דיש לסמוך על הר&quot;ן להקל, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) אינו מקיל אלא בשעת הדחק"	סימן שכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מקום להחמיר שלא לרחוץ במי טבריה?	"ההגהות מרדכי כתב דטוב לימנע מזה מפני שלא התירו מי טבריה אלא מפני שראו שאין הדבר עומד, אבל השיג עליו הב&quot;י דהרי בסוף לא גזרו ולא שייך להחמיר בו {ולכאורה זהו מח&#x27; יסודי בכל גזירות שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בו}"	סימן שכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להמשיך סילון מים של צונן לתוך אמה של חמין?	"אסור אפי&#x27; בדיעבד משום הטמנה בדבר שמוסיף הבל [ואסור בין בשתיה בין ברחיצה וכמו מים שהוחמו בשבת], ודוקא אם נסתם פי הסילון מבעוד יום אבל אם היה פתוח מבעוד יום פשוט דמה שיצאו לעוקא מבעוד יום מותרים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;), ומה שיצאו אח&quot;כ בשבת לפי הבית מאיר אסורים אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה אפילו) מצדד דגם מים אלו מותרים מפני שלא הטמינם בידים אלא ממילא באין מעצמן להסילון"	סימן שכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הצונן מתערב לתוך החמין?	"רש&quot;י ס&quot;ל דזה ג&quot;כ אסור משום הטמנה, אבל קיי&quot;ל כתוס&#x27; דאין זה הטמנה והמים מותרים (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) [ולפי הבית מאיר רש&quot;י קאי בהו&quot;א דמיירי באיסור בישול אבל למסקנא דמיירי באיסור הטמנה מודה דמיירי בסילון שבתוך החמין, אבל מכמה ראשונים אינו משמע כן אלא רש&quot;י ס&quot;ל דשייך הטמנה אפי&#x27; מים במים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)], וחידש רע&quot;א דמותרים אפי&#x27; ברחיצה ואינם כמו מים שהוחמו בשבת בהיתר דאמרינן דאסור לרחוץ בהם ידיו דהכא עדיף טפי דלא נעשה מעשה שבת כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) {ולפי&quot;ז נראה להתיר חמים שנתחמם ע&quot;י thermostat דלא נעשה מעשה כלל ונחשב כחמין שהוחמו מערב שבת, וכ&quot;כ אור לציון (ח&quot;ג פכ&quot;א אות א&#x27;) ושש&quot;כ (פי&quot;ד הע&#x27; י&quot;ב) בשם רשז&quot;א, אכן, השבט הלוי (ח&quot;א סי&#x27; נ&quot;ח) הביא תוס&#x27; ישנים (שבת ל&quot;ט ע&quot;ב) שחולקים על רע&quot;א וס&quot;ל דחמים שהוחמו מערב שבת והעמידם על האש דינם כחמין שהוחמו בשבת, אבל בתשובות אחרות (ח&quot;ג סי&#x27; ל&quot;ג וסי&#x27; מ&quot;ז, ח&quot;ד סי&#x27; ל&quot;א, ח&quot;ז סי&#x27; ל&quot;א) כתב דהתוס&#x27; ישנים אינם מובאים להלכה ואפשר להקל כרע&quot;א, וע&quot;ע באג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ע&quot;ה אות א&#x27;) דפשוט לו דהמים חמים שבבוילור הוי כמים שהוחמו בשבת ולא הביא דברי רע&quot;א}"	סימן שכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביו&quot;ט?	דינו כמו שבת דאם היו מוטמנים מבעוד יום הוי כאילו הוחמו ביו&quot;ט ומותרים בשתיה או לרחוץ פניו ידיו ורגליו אבל אסורים לרחוץ בהם כל גופו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [וצ&quot;ע תיבת &quot;ביו&quot;ט&quot; (ביה&quot;ל ד&quot;ה מעיו&quot;ט)]	סימן שכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתטף 1) כל גופו 2) ידיו, בצונן ולהתחמם אח&quot;כ אצל האש?	"1) אם מגיע ליד סולדת בו בודאי אסור משום בישול, ואם הגיע רק לשיעור פושרים ג&quot;כ אסור משום רחיצה [אכן, מירושלמי (שבת פ&quot;ג ה&quot;ד) משמע דכל האיסור הוא רק כשיכול להגיע ליד סולדת בו ולית להו איסור רחיצה, ועי&#x27; בב&quot;י דמשמע דהרא&quot;ש ס&quot;ל דהירושלמי קאי דוקא כשהוא רוחץ את ידיו ולא כל גופו] 2) הרא&quot;ש ותוס&#x27; (מ&#x27; ע&quot;ב) ס&quot;ל דה&quot;נ אסור בפושרים דהוי כמים שהוחמו בשבת (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;), אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל דמותר דהוי כחמין שהוחמו מערב שבת ולפיכך דוקא כל גופו אסור ולא פניו ידיו ורגליו, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) מפני שאין זה רחיצה גמורה ולפי&quot;ז ברחיצה גמורה מודה הרמב&quot;ם דאסור לרחוץ אפי&#x27; ידיו, אבל הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) משמע מפני שלא עשה שום איסור שלא בישול המים ליד סולדת בו ולפיכך דינו כמים שהוחמו מערב שבת ולפי&quot;ז אפי&#x27; רחיצה גמורה יהא מותר בידיו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;), והשו&quot;ע הביא דעת הרמב&quot;ם ואח&quot;כ הביא דעת הרא&quot;ש"	סימן שכו סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתטף בצונן לאחר שנתחמם אצל האש?	זה ודאי מותר דאין המים מתחממים כ&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)	סימן שכו סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאשה לסוך ידה בשמן ולחממה כנגד המדורה?	"איתא בגמ&#x27; שמותר, וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה י&quot;א) דלפי הרא&quot;ש י&quot;ל דשאני שמן שאין שייך בו גזירת רחיצה ולפיכך מותר כשאינו יכול להגיע ליד סולדת בו [אבל מסיים דצ&quot;ע לפי תירוץ שני בדעת הרא&quot;ש דס&quot;ל דאסור לחמם המים על ידיו מפני חשש בישול ולפיכך אסור דוקא כשהוא במקום שיכול להגיע ליד סולדת בו, א&quot;כ אין חילוק בין שמן למים והו&quot;ל לפרושי דהא דמותר לאשה לסוך את הידה בשמן היינו דוקא כשהוא במקום שאינו יכול להגיע ליד סולדת בו]"	סימן שכו סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרחוץ בפושרים?	"מכאן מבואר דאסור לרחוץ אפי&#x27; בפושרים שלא הגיעו ליד סולדת בו, וכ&quot;כ הבית מאיר [ודחה הנוב&quot;י (תנינא סי&#x27; כ&quot;ד וכ&quot;ה) דהכא גרע טפי שהוא כנגד האש, ועי&#x27; באג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קכ&quot;ו אות א&#x27;)], והמ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;) לא הקיל בפושרים אלא במקוה דיש לצרף שיטת הקרבן נתנאל (פ&quot;ב אות ק&#x27;) דמקיל לגמרי במקוה דאינו מכוין לרחיצה אלא לטהרה {ולפיכך נראה דיש מקום להחמיר שהמקוה יהיה פחות משיעור פושרים אלא צוננין דהוא פחות מחמימת הרוק וכמו שהארכתי במקום אחר}, וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) דמקיל בפושרין אבל מצדד דכל שנקרא חם בפי העולם אסור, וכן מבואר בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) דס&quot;ל דפושרים מותר אבל מחדש דמפשר לאו דוקא פושרין אלא חמין, וס&quot;ל דמותר להתחמם כנגד המדורה אפי&#x27; אם מגיע ליד סולדת בו דאין זה דרך רחיצה ובישול, וחידוש הוא אבל הסכים עמו האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קכ&quot;ו אות א&#x27;), וכל זה דלא כהמג&quot;א דאוסר רחיצה בפושרים."	סימן שכו סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן על בטנו כלי מלא חמין 1) בחול 2) בשבת?	"1) בחול אסור מפני הסכנה שמא יהיו רותחין, ולפי הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) ומג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) משמע אפי&#x27; בפושרים, אבל השיג עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה שפעמים) דדוקא ביד סולדת בו [שהוא כדי לכוות קטן] יש לחוש שמא יהיו רותחין [שהוא כדי לכוות גדול] אבל לא פושרים {ובאמת אינו מבואר בפמ&quot;ג דאפי&#x27; בחול אסור בפושרים, וגם אינו מבואר ממג&quot;א דהוא מיירי בשבת ולא בחול, ועי&#x27; במ&quot;ב עו&quot;ה (הע&#x27; ע&quot;ו - ע&quot;ז)} 2) לרש&quot;י אסור משום חשש איסור רחיצה בשבת, ולפי&quot;ז אסור אפי&#x27; בפושרים [וכ&quot;ת הרי הוא רק מיעוט הגוף, תי&#x27; הב&quot;י (עמ&#x27; תפ&quot;ד) דחיישינן שמא ישפך על [רוב] גופו, וע&quot;ע בביה&quot;ל (סי&#x27; תקי&quot;א סעי&#x27; ב&#x27; ד&quot;ה אבל) דכתב דהב&quot;י דחוק, והמג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) תי&#x27; דמיירי בחמין שהוחמו מעט בשבת וס&quot;ל כהרא&quot;ש דאפי&#x27; אבר אחד אסור א&quot;נ אסור אפי&#x27; להרמב&quot;ם (לפי המג&quot;א) דזהו דרך רחיצה], ולפי תוס&#x27; אסור משום רפואה בשבת (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן שכו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן כלי סגור של חמין על בטנו?	"בחול בודאי מותר דליכא חשש סכנה, ואפי&#x27; בשבת לפי רש&quot;י מותר דליכא חשש רחיצה, אבל לפי תוס&#x27; עדיין אסור משום רפואה וחשש שחיקת סממנים, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ט) דלצורך גדול יש להקל, ובזמנינו כתבו הרבה פוסקים דמותר בכל אופן דהוי כמאכל בריאים (עי&#x27; מ&quot;ב דרשו)"	סימן שכו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחמם בגד וליתנו על בטנו?	"מותר להחם בגד או כלי בשבת וליתנו על בטנו אפי&#x27; לתוס&#x27; דלא מינכר כ&quot;כ שהוא לרפואה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) [אבל לפי הרמב&quot;ם לקמן (סי&#x27; שכ&quot;ח סעי&#x27; מ&quot;ג) מותר מפני שאין עושין דבר זה בסממנים, ואפשר שדבר זה עושין בסממנים (מנח&quot;י ח&quot;ה סי&#x27; ל&quot;ב)], וכן מותר להשתמש בשמיכה חשמלית לחימום (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; נ&#x27;)"	סימן שכו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא רוחץ בנהר?	"צריך ליזהר כשעולה מן הנהר שלא לטלטל המים ד&#x27; אמות בכרמלית, ועל כן צריך להניח מטפחת שלו סמוך לו [ולפי גירסתנו בגמ&#x27; משמע דצריך לנגב את עצמו קודם שעולה מהנהר (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;)], והוסיף הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) דה&quot;ה בנהר גופו אם המים נמוכים בתחילתו נמצא כשהוא חוזר הוא מטלטל המים ד&#x27; אמות בכרמלית (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) [ואמר ר&quot;י באק עצה דלאחר ג&#x27; אמות יכול לכרוע ולרחוץ כל גופו במים ונתבטלו כל מימיו ועכשיו יש עליו מים חדשים ויכול לילך עוד ג&#x27; אמות] {ונראה פשוט דכל האיסור לטלטל מים ד&#x27; אמות הוא בדוקא במים שהוא מקפיד עליהם לנגבם אבל מעט מים שאין בו שום הקפדה אין בו שום חשש טלטול}"	סימן שכו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מירידת גשמים דאמרינן דמותר לילך אפי&#x27; ברה&quot;ר?"	"1) תי&#x27; הב&quot;י דהוי מים מועטים ולפיכך לא גזרו [והשיג עליו הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) דלפעמים יש עליו יותר מים מחמת הגשמים ממה שיש על גופו כשעולה מנהר, ותי&#x27; הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) דכוונת הב&quot;י הוא דכיון דאין בו שיעור הוצאה והוי שלא כדרך הוצאה לא גזרו בו אפי&#x27; ברה&quot;ר (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) {ש&quot;מ דזה מקרי הוצאה כלאחר יד כיון שזהו אין הדרך להוציא מי גשמים, וכן מצינו במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; של&quot;ז) לגבי עשיית חריץ ע&quot;י שפיכת חבית דהוי כלאחר יד, ועי&#x27; מש&quot;כ בסי&#x27; ש&quot;מ דאם דרך לעשות אותה מלאכה בכה&quot;ג לא מקרי כלאחר יד}]&lt;br&gt;2) הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) תי&#x27; דגשמים א&quot;א להמנע ממנו שלפעמים בא פתאום ולפיכך לא גזרו [ולפי&quot;ז מיושב תוס&#x27; (קמ&quot;ו ע&quot;ב) דס&quot;ל דנשרו היינו שבגדיו נפלו לתוך מים [דלא כרש&quot;י דס&quot;ל דמיירי כשירדו גשמים על בגדיו], ומשמע אפי&#x27; במים מרובים, ולפי הט&quot;ז י&quot;ל דגם זה נחשב כא&quot;א בענין אחר דנפלו פתאום לתוך המים (גר&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)]&lt;br&gt;3) הוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) עוד סברא דבגשמים הוי פס&quot;ר דלנ&quot;ל משא&quot;כ הרוחץ בנהר לרצונו ולתענוגו כל מלאכה קלה שנעשתה בזה הרי זה כברצונו"	סימן שכו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתגלגלו צרורות לתוך מנעליו?	{נראה לר&quot;י באק דשייך סברות אלו להקל, דהם מועטים וגם א&quot;א להמנע ממנו, אבל יתכן לומר דהכא יש עצה להוציאם ממנעליו ולפיכך אסור לילך עמהם, ופשוט דאם הם מועטים מאד ואינו מקפיד עליהם אין לחוש להם כלל}	סימן שכו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נוהגין לרחוץ בנהר?	"כתבו מהרי&quot;ל (סי&#x27; קל&quot;ט, ובחדשות סי&#x27; צ&quot;ו) ותרוה&quot;ד (סי&#x27; רנ&quot;ה - רנ&quot;ו) [מובאים בב&quot;ח ומג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) ומ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;א)] שנוהגין שלא לרחוץ כלל בנהר או במקוה דמצוי לבא לאיסור סחיטת שערות וגם משא יטלטל המים ד&#x27; אמות בכרמלית וגם משום שיטה על פני המים, אבל מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו בנהר כשמנגב קודם שילך ד&#x27; אמות {ופשוט דטעמים אלו אינם אלא טעם להמנהג, אבל אפי&#x27; אם לא שייך טעמים אלו אפ&quot;ה יש מנהג שלא לרחוץ כלל}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) כתב דמנהג זה נתקבל מכמה מאות שנה ופורץ גדר ישכנו נחש דקבלנו זה כאיסור חמור לבלי לרחוץ בנהרות ובאגמים ובמעיינות בשבת כלל וכלל {ומשמע מדבריו דבטבילה בבית כגון במקוה לא היה בכלל המנהג, ודלא כהמ&quot;ב דכתב דאפי&#x27; במקוה בכלל המנהג אלמלא הסברא דהוא מטהר את עצמו}"	סימן שכו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי שפיכת מים צוננים עליו?	"חידש האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ע&quot;ה) דרק רחיצה בכלל מנהג זה אבל מותר לשפוך מים עליו ואין זה בכלל המנהג, אמנם מסיים דלמעשה הרבה נוהגין שלא לרחוץ ע&quot;י מקלחת בשבת ואפשר שיש חשיבות למנהג זה ולפיכך אין להקל אלא במקום צער, אבל הרבה אחרונים (מנח&quot;י ח&quot;ו סי&#x27; ל&quot;ב, באר משה ח&quot;ו סי&#x27; ע&quot;ג) ס&quot;ל דמקלחת בכלל המנהג אבל מודו דבמקום צער יש להקל {ונראה דאם הוא ממש בצער יש להקל אפי&#x27; בחמין וכמ&quot;ש רע&quot;א דמסתבר דבכל מקום שיש היתר מדינא במקום צער לא נהגו להחמיר}"	סימן שכו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטבול במקוה בשבת 1) משום מנהג שלא לרחוץ בצוננים 2) משום תיקון גברא?	"1) אם הוא מטהר את עצמו ליכא איסור משום מנהג, אבל אם הוא רק טובל לתוספת קדושה יש למנוע משום המנהג (ביה&quot;ל סד&quot;ה אדם), וע&quot;ע בשואל ומשיב (מהדורא ה&#x27; סי&#x27; מ&quot;ו) דמלמד זכות על אלו שנוהגין לטבול קודם תקיעות וכדומה (פסק&quot;ת הע&#x27; 118) 2) מדינא דגמ&#x27; מותר לאדם לטבול אפי&#x27; שלא בזמנו [דהיינו שהיה אפשר לטבול מאתמול] דנראה כמיקר אבל עכשיו שיש מנהג שלא לרחוץ בצונן כלל תו לא נראה כמיקר ויהא אסור, אמנם לגבי טבילה בזמנה מבואר בגמ&#x27; דמותר לטבול אפי&#x27; כלים שנטמאו ביו&quot;ט אע&quot;פ דלא שייך הסברא דנראה כמיקר אצל כלים {אמנם, אין זה פשוט כ&quot;כ דתוס&#x27; (ביצה י&quot;ח) כתבו דאפי&#x27; טבילה בזמנה צריך הסברא דנראה כמיקר אבל צ&quot;ל דלא קיי&quot;ל כתוס&#x27;, ועוד כתב השאג&quot;א (סי&#x27; נ&quot;ו) דדוקא בנטמאו ביו&quot;ט מותר לטבול אותם אבל לא כשנטמאו בשבת וכאן אמרינן דאפי&#x27; בשבת מותר לטבול טבילה בזמנה, וצ&quot;ע בכל זה}, וה&quot;נ באדם שלא היה אפשר לטבול מאתמול מותר לטבול היום אפי&#x27; בזמנינו דלא שייך נראה כמיקר, אבל אדם שהיה אפשר לטבול מאתמול לא יטבול היום דהוי תיקון גברא [וכ&quot;ת בשלמא אשה שייך בה תיקון גברא דעכשיו היא מותרת לבעלה [ולמעשה, יש מקילין אפי&#x27; לנשים לטבול שלא בזמנה (שבט הלוי ח&quot;ד סי&#x27; ק&quot;ז, פסק&quot;ת הע&#x27; 123)], אבל לגבי איש מהו תיקונו, הרי בטלה תקנת עזרא, ואין אנו נוהגין טומאה וטהרה, וי&quot;ל אפ&quot;ה במציאות הוא נטהר מטומאתו וזהו תיקון], וזהו דעת הגר&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) ומג&quot;א לעיל (סי&#x27; קכ&quot;ח ס&quot;ק ע&#x27;) דכהנים לא יהיו נזקקין לנשותיהן ביו&quot;ט מפני שלא יהיו יכולים לטבול [וכ&quot;ת הרי בזמנה מותר להם לטבול לכו&quot;ע וכמ&quot;ש דמותר לטבול כלים שנטמאו ביו&quot;ט, י&quot;ל דדוקא כלים מותר לטבול מפני שהיו נזהרין בטומאה וטהרה ויש להם צורך לכך א&quot;נ דוקא אם כבר נטמאו מותר לטבול אבל לא יטמא את עצמו לכתחילה], אכן המג&quot;א כאן (ס&quot;ק ח&#x27;) מקיל לבעל קרי לטבול בשבת אע&quot;פ שהיה אפשר מאתמול מידי דהוי דמותר לטבול כלי שנטמא בטומאה דרבנן דלא נחשב שום תיקון [והקשה הביה&quot;ל (ד&quot;ה אדם) יש לחלק דבטומאה דרבנן הרי מדאורייתא הם טהורים לגמרי משא&quot;כ בעל קרי טמא מדאורייתא, ותי&#x27; (בהג&quot;ה) דבזמנינו אין אנו נוהגין בטומאה וטהרה ולא נחשב כתיקון, ואפ&quot;ה אסור לטבול כלים טמאים מדאורייתא דהוא דבר שבמנין וצריך מנין אחר להתירו משא&quot;כ טבילת אדם לא גזרו כלל מפני שנראה כמיקר ובזמנינו דאינו נראה כמיקר עדיין מותר מפני שאינו תיקון] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד, ביה&quot;ל ד&quot;ה אדם), וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) כמג&quot;א כאן דאין זה תיקון"	סימן שכו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם שייך נראה כמיקר אפי&#x27; בימות הגשמים?"	"כן, דלפעמים הוא מלוכלך בטיט וצואה ורוחץ את עצמו אפי&#x27; בימות הגשמים, ואפי&#x27; במים רעים (גמ&#x27; ביצה י&quot;ח, ב&quot;י)"	סימן שכו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין למעשה בטבילת עזרא?	"נראה שבין חולה שראה לאונסו [דלא תיקן עזרא כלל] בין בריא שראה לאונסו [דיש תקנת עזרא] ליכא חשש מחמת המנהג דהרי במציאות הוא מטהר את עצמו מטומאה דאורייתא, ומשום תיקון גברא בודאי יש להקל לטבול דהוי טבילה בזמנה ואפי&#x27; לפי המג&quot;א לעיל (סי&#x27; קכ&quot;ח) יתכן דמותר לטבול דהרי לא טימא את עצמו בכוונה, ואפי&#x27; אם נזקק לאשתו בכוונה עדיין יש להקל לטבול אע&quot;פ דלפי המג&quot;א לעיל (סי&#x27; קכ&quot;ח) יהא אסור מ&quot;מ כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אדם) דאפשר דאפי&#x27; הגר&quot;א לא ציין להמג&quot;א אלא להראות דליכא חילוק בין בעל קרי לשאר טומאות וצריך לטבול בזמנו {אכן, במעשה רב (אות קכ&quot;ה) מבואר דס&quot;ל דמוטב שיטבול במוצאי שבת} [ולמעשה מעידים שהחפץ חיים טבל, ואע&quot;פ שהחזו&quot;א לא טבל מפני שחשש להגר&quot;א מ&quot;מ לא מיחה ביד המקילין (מ&quot;ב דרשו)], אכן, היכא דאינו טובל בזמנו אז יש מקום להחמיר כהגר&quot;א שלא לטבול בשבת אבל אין למחות ביד המקילין כהמג&quot;א כאן דס&quot;ל דאין זה נחשב כתיקון ומותר אפי&#x27; שלא בזמנו [ואפ&quot;ה נחשב כתיקון קצת ולפיכך אינו אסור משום המנהג], וכל זה כשהוא טובל בצוננים, אבל כשהוא טובל בחמים [יד סולדת בו] אסור משום איסור רחיצה בחמין בשבת ואין לסמוך על הקרבן נתנאל דס&quot;ל דאין איסור רחיצה לטבול במקוה, וכשהוא פושרים נראה דעדיין יש מקום להחמיר אבל נוהגין להקל בצירוף סברת הנוב&quot;י [דלא אסרו פושרים אלא כנגד האש, ויש עוד סברא מהגר&quot;ז להקל בפושרים שהופשרו מבעוד יום] וכמ&quot;ש המ&quot;ב לעיל (ס&quot;ק ז&#x27;, ושעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;)}. ולגבי הטלת ט&#x27; קבין, כתב המנח&quot;י (ח&quot;ט סי&#x27; ל&quot;ד) דמותר דהרי אינו מטהרו אלא מהני לתקנת עזרא {ולא מיבעיא לפי האג&quot;מ דאין מנהג על זה, אלא אפי&#x27; להחולקים דיש מנהג שלא להתקלח בצוננים מ&quot;מ בזה ליכא מנהג דומיא דטבילה דמהני לתפילה, ונראה דמותר אפי&#x27; אם היה אפשר מאתמול}, וה&quot;ה דמותר לטבול במקוה של שאובים או בחציצה על גופו דאז לא מהני לטהרו אלא לטבילת עזרא."	סימן שכו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למומר לטבול בשבת?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) שמותר כיון דאינו דאורייתא, והביא ראיה מר&#x27; יהודה דס&quot;ל ביבמות (מ&quot;ו ע&quot;ב) דמטבילין גר בשבת [והשיג עליו רע&quot;א דליכא ראיה מר&#x27; יהודה דמדינא דגמ&#x27; בודאי מטבילין בשבת מפני שנראה כמיקר משא&quot;כ בזה&quot;ז דנוהגין שלא לרחוץ אפי&#x27; בצונן ליכא נראה כמיקר], והתוספת שבת פקפק על זה לפי הרמב&quot;ם דאסור לגר לטבול משום דנראה כדנין בשבת ה&quot;נ מומר צריך לטבול בפני שלשה, ותי&#x27; המחה&quot;ש דבגר כתיב משפט לפיכך נחשב כדין משא&quot;כ מומר לא כתיב משפט ומה שטובלין בפני שלשה היינו לדמיון כמו גר {ונמצאת לכאורה יש להקל דהרי מצד התיקון ליכא תיקון כלל, וגם ליכא טהרה מטומאתו, ולגבי המנהג שלא לרחוץ בצונן י&quot;ל דכל זמן שיש צורך ליכא מנהג שלא לטבול בצונן דומיא דטבילה מטומאה, אולם יש לעיין אם זהו באמת צורך דשמא הוי כמו תוספת קדושה בעלמא דהביה&quot;ל לא הקיל, וצ&quot;ע}"	סימן שכו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטבול בשבת כשהוא לובש bathing suit?	"{מבואר בסי&#x27; פ&quot;ח דלטבילת עזרא אין חציצה אלא ברוב הגוף ולפיכך אין זה חציצה, אמנם לגבי שרייתו זהו כיבוסו מבואר בתוס&#x27; (שבת קי&quot;א ע&quot;ב) דנדה טובלת בבגדיה בשבת דמיירי בבגדים נקיים א&quot;נ נחשב כדרך לכלוך וה&quot;נ הוי דרך לכלוך, ולגבי הגזירה שמא יסחוט מבואר שם דלצורך מצוה שאני ומ&quot;מ צריך לעשות שינוי (שו&quot;ע לעיל סי&#x27; ש&quot;א סעי&#x27; ד&#x27;) [וצ&quot;ב כיצד יעשה שינוי בנד&quot;ד], וגם צריך ליזהר כשהוא מסיר הבגד שלא יסחטו}"	סימן שכו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו בתערבות דברים שמשירין שער עם דברים שאינם משירין שער?	מותר [והב&quot;ח מסתפק בשערות הראש, אבל שאר האחרונים חולקים עליו (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז)], ובלבד דאין בו רוב אהלא או שאר דברים שודאי משירין שערות, וגם צריך ליזהר שלא יסחוט השערות (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה)	סימן שכו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מסופק אם הוא מין שמשיר שער?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה בדברים) כתב דאסור לרחוץ בו {וצ&quot;ע דהוא ספק פס&quot;ר באיסור דרבנן והביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; שט&quot;ז סעי&#x27; ג&#x27;, ד&quot;ה ולכן) צידד להקל, ובפרט דזהו פס&quot;ר דלנ&quot;ל ומבואר בביה&quot;ל (שם ד&quot;ה ויש) דבודאי אין להחמיר בספק פס&quot;ר דלנ&quot;ל, א&quot;כ למה מחמיר כאן, וי&quot;ל דהכא ניחא ליה בהסרת שערות ובפרט לפי הריב&quot;ש יש בו איסור דאורייתא בודאי יש מקום להחמיר, ור&quot;י באק רצה ליישב דהכא מיירי כשיש רוב או חזקה דמינים אלו משירין שער, וצ&quot;ע}"	סימן שכו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנתר וחול?	"איתא בגמ&#x27; שבת (נ&#x27;) דמותר, והקשה הלחם משנה למה אינו מוזכר ברמב&quot;ם, ותי&#x27; דהרמב&quot;ם ס&quot;ל כר&#x27; ישמעאל (נזיר מ&quot;ב ע&quot;א) דאסר לחוף באדמה, ותמה הביה&quot;ל (ד&quot;ה בדברים) למה שבק הרמב&quot;ם סתם משנה ופסק כר&#x27; ישמעאל, והקשה עוד קושיות, ומסיים וצ&quot;ע למעשה אם מותר לחוף בנתר וחול {ונראה דהכל תלוי במציאות אם הוא פס&quot;ר להשיר שער}"	סימן שכו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרחוץ את ידיו במורסן?	"כן [וה&quot;ה פניו עם זקן דמורסן אינו משיר שער (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח)], ולגבי לישה אפי&#x27; אם רוצה לחוש לבעל התרומה ושיטת רבי מותר ליקחם בידים רטובות דזהו שינוי גמור [ואע&quot;פ שהמג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) מסתפק קצת בזה, מ&quot;מ יש להקל דהב&quot;י הביא ממרדכי טפי מזה דיכול לשפוך מעט מים עליו וגם זה בכלל שינוי גמור, ועל כן אין להחמיר עכ&quot;פ בידים רטובות (ביה&quot;ל ד&quot;ה לרחוץ)] {ולפי&quot;ז יש עצה לעשות טונא סלט בשבת להניח המיונז בידיו ולגבל הטונא בידיו, ואולי דוקא במעט מיונז}, וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) דהביא שנשי דידן נהיגי לאסור שמא ישפכו עליו מים ולפי הראב&quot;ד הוא חיוב חטאת אפי&#x27; לריב&quot;י"	סימן שכו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1) האם מותר לרחוץ את ידיו במלח?	"הרמ&quot;א אוסר מפני מוליד, והגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח) מקיל ע&quot;פ התוספתא (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואסור), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; ש&quot;כ סעי&#x27; י&quot;ב"	סימן שכו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסברות לאסור לרחוץ את ידיו בבורית וחלב?	"1) הרמ&quot;א הביא מבנימין זאב דאסור משום מוליד [והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) הביא משלטי הגיבורים דמקיל בשאר דברים חוץ מברד ושלג שדוקא דברים אלו עומדים למשקין, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) מתמיה על קולה זו] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;)&lt;br&gt;2) התפארת ישראל (כלכלת שבת לישה) אוסר מפני ממחק שהרי הוא רכה כשעוה (מ&quot;ב שם) {ונראה לפרש דבזמנם היה עגול וע&quot;י שפשוף היה נמחק ונעשה חלק והיה קל יותר להשתמש, ויש לעיין אם שייך זה בזמנינו}&lt;br&gt;3) מרש&quot;י (נ&#x27; ע&quot;ב) משמע דהוא משיר שער (מ&quot;ב שם)&lt;br&gt;4) כתב הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ט) דאסור אף בחול משום סיכה כשתיה מדרבנן [דלא כר&quot;ת (נדה ל&quot;ב ע&quot;א) דס&quot;ל דדוקא שמן אסור מדרבנן], אבל כתבו הפר&quot;ח (יו&quot;ד סי&#x27; קי&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;) והערוה&quot;ש (שם סעי&#x27; כ&quot;ט) וכה&quot;ח (ס&quot;ק מ&quot;ה) דזהו דוקא בחלב שראוי לאכילת כלב [והחזו&quot;א (דמאי סי&#x27; ד&#x27; ס&quot;ק י&quot;ג) מקיל אפי&#x27; כשאינו ראוי לאכילת אדם], אכן דייק השבט הלוי (ח&quot;ב סי&#x27; מ&quot;ח) מסתימת שאר הפוסקים והש&quot;ך (נקה&quot;כ) דכולם כתבו להחמיר אע&quot;פ שבזמנם נמי לא היה ראוי לאכילת כלב ש&quot;מ דס&quot;ל דאסור לסוך לכתחילה אפי&#x27; דבר שנפגם מאכילת כלב, והאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; ס&quot;ב) משמע דאסור משום אחשביה, וכן מבואר מביה&quot;ל (ד&quot;ה בשאר) דכתב דנכון להחמיר אע&quot;פ שבזמנו היה נפסל מאכילת כלב וכמו שמבואר מהערוה&quot;ש [ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תמ&quot;ב סעי&#x27; ד&#x27;]."	סימן שכו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסבון נוזלי?	"האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קי&quot;ג) כתב דראוי להחמיר בזה משום חשש ממחק אפי&#x27; כשהוא לח כמים, מ&quot;מ הרבה נוהגין להקל ובפרט כשהוא לח הרבה (עי&#x27; מ&quot;ב דרשו)"	סימן שכו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לרחוץ בבית המרחץ במוצאי שבת?	"אם נסתמו נקביו מותר מיד, ואם היו פתוחים צריך להמתין בכדי שיעשו מפני שחיישינן שמא יחתה דומיא דאיסור שהיה, וזהו דוקא אם האור למטה מן המים ויש נקבים ביניהם, אבל אם הפסק אויר ביניהם ורק ע&quot;י החום שבחדר שלמטה גם מתחמם המרחץ למעלה מעט אין בכך כלום ומותר לפתוח הנקבים אפי&#x27; בשבת (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט, ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ב)"	סימן שכו סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מסופק אם נסתמו הנקבים?	"תלוי במח&#x27; רש&quot;י ורי&quot;ף אם צריך להמתין בכדי שיעשו מספק (פמ&quot;ג א&quot;א י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)"	סימן שכו סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליכנס למרחץ 1) כדי להזיע 2) לטייל בה?	"1) אסור בכל אופן 2) איתא בגמ&#x27; (מ&#x27; ע&quot;א) דרבא אמר שמותר לטייל בשל כרכים שהם גדולים אבל אסור לטייל בשל כפרים שהם קטנים ונפיש הבלייהו וביאר רש&quot;י דמיירי כשנכנס לפי דרכו ולא כדי להזיע, אבל הרמב&quot;ם ביאר דמיירי כשנכנס כדי להזיע, ולפי&quot;ז אם נכנס שלא להזיע מותר בכל אופן. ולגבי החילוק בין גדול לקטן, הרא&quot;ש פסק כחילוק זה, אבל הרי&quot;ף והרמב&quot;ם לא חילקו וביאר הר&quot;ן דאינו ברור השיעור בין גדול לקטן. להלכה, השו&quot;ע פסק כהרמב&quot;ם דמותר ליכנס לכל מרחץ אם אינו מכוין להזיע, אבל הרמ&quot;א הביא רש&quot;י דאוסר, אבל דוקא בקטן שנפיש הבליה, ולפי הרמ&quot;א צריך ליזהר שלא לשהות הרבה בבית הטבילה שלא יבא לידי זיעה, ובלילה שנפיש הבליה על כרחך הנשים סומכות על הרמב&quot;ם והמחבר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו) {ונראה דמקואות שלנו לא נפיש הבליה דאינו דומה ל-sauna, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל בסי&#x27; פ&quot;ד}"	סימן שכו סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להזיע בביתו?	"כתב הא&quot;א מבוטשאטש דגזרו דוקא בבית המרחץ אבל בבית לא גזרו דאין דרך להזיע שם אלא בהצטרפות הבגדים [ולפיכך מותר להפעיל מכשיר אדים בחדר בבבית ואפי&#x27; אם נתמלא הבל כיון שאינו בית המרחץ (פסק&quot;ת סעי&#x27; ט&quot;ז)], וכן מקיל כשהוא מזיע מחמת ניגון בכח או אמירות בכח"	סימן שכו סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עיר שדרים בה ישראלים וגוים, האם מותר לרחוץ במרחץ מיד במוצאי שבת?	"אם רוב ישראל רוחצים בה במוצאי שבת [אע&quot;פ שרוב גוים רוחצים בה בשבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז)] או אפי&#x27; מחצה מחצה [דאפי&#x27; לרש&quot;י אסור דאמרינן שעושה בשביל שניהם (ט&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט)] צריך להמתין בכדי שיעשו, אבל אם רוב גוים רוחצים בה במוצאי שבת מותר לרחוץ בה מיד"	סימן שכו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש שם שר שיש לו עבדים הרבה?	"ר&#x27; יהודה ס&quot;ל דתלינן לקולא שהוחמה משחשיכה, ורש&quot;י פסק כוותיה דאזלינן לקולא מספק דס&quot;ל דהת&quot;ק לא פליג על ר&#x27; יהודה, אבל הרי&quot;ף והרמב&quot;ם ס&quot;ל דמספק אזלינן לחומרא דס&quot;ל דהת&quot;ק פליג על ר&#x27; יהודה וקיי&quot;ל כת&quot;ק (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז) [ועי&#x27; הכרעת מ&quot;ב לעיל (סי&#x27; שכ&quot;ה ס&quot;ק ל&quot;ג)]"	סימן שכו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור כדי שיעשו?	"כדי שיחמם חמין כדי שהוא יכול לרחוץ אבל א&quot;צ להמתין כדי שיוחמו כל המרחץ (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ח)"	סימן שכו סעיף יג		
